recoveriX עבור טרשת נפוצה
תוצאות המחקר

טיפול בגפיים העליונות והתחתונות בטרשת נפוצה

טרשת נפוצה (MS) היא המחלה הדלקתית הכרונית השכיחה ביותר של מערכת העצבים המרכזית. זה יכול להוביל למוגבלות פיזית, ליקוי קוגניטיבי, ובאופן כללי לירידה באיכות החיים [1]. While there are manyלמרות שישנם תסמינים רבים הקשורים לטרשת נפוצה, עייפות עשויה להיות המתישה ביותר, וכתוצאה מכך לפגיעה בפעילויות היומיומיות או לאובדן תעסוקה [2]. תסמינים שכיחים נוספים הם פרזיס, ספסטיות ועלות אנרגיה מוגברת במהלך הליכה, מה שמוביל לירידה ביכולת ההליכה ומהירות ההליכה [3, 4].

היעילות של recoveriX הוכחה בקבוצה של 25 אנשים עם טרשת נפוצה. נעשה שימוש במדדי התוצאה הקליניים הבאים:

6-Minute Walk Test (6MWT) היה מדד התוצאה העיקרי של המחקר מכיוון שהוא הסולם הקליני הנפוץ ביותר בספרות טרשת נפוצה, בשל יכולת שחזור ואמינות גבוהים [4]. ה-6MWT מודד את המרחק במטרים שמטופל מסוגל ללכת במהירות נוחה תוך שש דקות.

Timed Up & Go (TUG) מעריך ניידות תפקודית על ידי מדידת הזמן, בשניות, שלוקח למטופל לקום מהכיסא, ללכת 3 מטרים, להסתובב ולהתיישב שוב. מבחן TUG ידוע כתקף ומהימן להערכת אנשים עם טרשת נפוצה [5,6].

Timed 25-Foot Walk (T25FW) מעריכה את מהירות ההליכה על ידי מדידת הזמן, בשניות, שלוקח למטופל ללכת 25 רגל (כלומר, 7.62 מ’). זהו סולם אמין ומומלץ להערכת אנשים עם טרשת נפוצה [7,8].

Modified Ashworth Scale (MAS) מעריך ספסטיות הן במפרקי הקרסול והן במפרקי הברך כאשר ערך גבוה יותר משקף ספסטיות רבה יותר. כאן סוכמו הציונים מכל ארבעת המפרקים לציון MAS אחד הכולל..

Multiple Sclerosis Impact Scale (MSIS-29) הוא שאלון המכמת את ההשפעה הפיזית והפסיכולוגית של טרשת נפוצה, כאשר ערכים נמוכים יותר משקפים פחות פגיעה. ה-MSIS-29 אמין ומומלץ לשמש כקנה מידה קליני [9].

Modified Fatigue Impact Scale (MFIS) הוא שאלון המכמת את השפעת העייפות על חיי היומיום של המטופלים, אשר הוכח כאמין [10, 11].

הטבלה שלהלן מציגה את מאפייני הבסיס של אוכלוסיית המחקר, כאשר 19 מהן נשים. יש לצפות לאחוז גבוה יחסית זה של משתתפות במחקר מכיוון שלנשים יש סבירות גבוהה פי 3 לאובחנה עם טרשת נפוצה [1].

לאחר אימון עם recoveriX במשך 30 מפגשים טיפוליים, המטופלים השתפרו בצורה משמעותית מאוד בביצועי ה-6MWT שלהם. באופן ספציפי, הם יכלו ללכת 39.4 מטרים יותר רחוק לאחר הטיפול בהשוואה לקודם. לצורך התייחסות, השינוי המינימלי בביצועי 6MWT שאנשים עם טרשת נפוצה תופסים כחשובים הוא 19.7 מטר [12, 13]. במילים אחרות, השינוי המינימלי החשוב הזה עבר בכמות כפולה. באחוזים חולים השתפרו ביכולת ההליכה שלהם ב-19% בממוצע.

הטבלה והאיור שלהלן מציגות את השינוי המספרי (כלומר, אחרי – לפני) ואחוז השיפור עבור מדדי התוצאה הקלינית המשנית, שכולם שיקפו שיפורים משמעותיים. המטופלים השתפרו בניידות התפקודית ובמהירות ההליכה שלהם, כמו גם בספסטיות. בנוסף, הם דיווחו שהם פחות מושפעים מ-MS ב-ADL ואף פחות עייפים.

הפניות

[1] McGinley, M. P., Goldschmidt, C., & Rae-Grant, A. (2021). Diagnosis and Treatment of Multiple Sclerosis. JAMA, 325(8), 765. 

[2] Fox, R. J., Bacon, T., Chamot, E., Salter, A., Cutter, G., Kalina, J., & Kister, I. (2015). Prevalence of multiple sclerosis symptoms across lifespan: data from the NARCOMS Registry, 6(2), 178.

[3] Stella, A. B., Morelli, M. B., Giudici, F., Sartori, A., Manganotti, P., & Di Prampero, P. E. (2020). Comfortable walking speed and energy cost of locomotion in patients with multiple sclerosis. European Journal of Applied Physiology, 120(3), 551–566. 

[4] Goldman, M. D., Marrie, R. A., & Cohen, J. A. (2008). Evaluation of the six-minute walk in multiple sclerosis subjects and healthy controls. Multiple Sclerosis Journal, 14(3), 383–390. 

[5] Sebastião, E., Sandroff, B. M., Learmonth, Y. C., & Motl, R. W. (2016). Validity of the Timed Up and Go Test as a Measure of Functional Mobility in Persons With Multiple Sclerosis. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 97(7), 1072–1077. 

[6] Christopher, A., Kraft, E., Olenick, H., Kiesling, R., & Doty, A. (2019). The reliability and validity of the Timed Up and Go as a clinical tool in individuals with and without disabilities across a lifespan: a systematic review. Disability and Rehabilitation, 43(13), 1799–1813. 

[7] Kalinowski, A., Cutter, G., Bozinov, N., Hinman, J. M., Hittle, M., Motl, R. W., Odden, M. C., & Nelson, L. M. (2021). The timed 25-foot walk in a large cohort of multiple sclerosis patients. Multiple Sclerosis Journal, 28(2), 289–299.

[8] Motl, R. W., Cohen, J. A., Benedict, R. H., Phillips, G., LaRocca, N. G., Hudson, L. D., & Rudick, R. A. (2017). Validity of the timed 25-foot walk as an ambulatory performance outcome measure for multiple sclerosis. Multiple Sclerosis Journal, 23(5), 704–710. 

[9] Riazi, A., Hobart, J., Lamping, D. L., Fitzpatrick, R., & Thompson, A. S. (2002). Multiple Sclerosis Impact Scale (MSIS-29): reliability and validity in hospital based samples. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 73(6), 701–704. 

[10] Riemenschneider, M., Trénel, P., Nørgaard, M., & Boesen, F. (2022). Multimethodological validation of the modified fatigue impact scale in a Danish population of people with Multiple Sclerosis. Multiple Sclerosis and Related Disorders, 65, 104012. 

[11] Chung, Y. H., Jeong, A., Kim, B. Y., Park, K., & Min, J. (2022). Validity and reliability of Korean version of Modified Fatigue Impact Scale (MFIS) for Korean patients with Multiple Sclerosis. Multiple Sclerosis and Related Disorders, 62, 103811. 

[12] Mokkink, L. B., Terwee, C. B., Patrick, D. L., Alonso, J. A., Stratford, P. W., Knol, D. L., Bouter, L. M., & De Vet, H. C. (2010). The COSMIN study reached international consensus on taxonomy, terminology, and definitions of measurement properties for health-related patient-reported outcomes. Journal of Clinical Epidemiology, 63(7), 737–745. 

[13] Oosterveer, D. M., Van Den Berg, C., Volker, G., Wouda, N. C., Terluin, B., & Hoitsma, E. (2022). Determining the minimal important change of the 6-minute walking test in Multiple Sclerosis patients using a predictive modelling anchor-based method. Multiple Sclerosis and Related Disorders, 57, 103438.