recoveriX עבור מחלת פרקינסון
תוצאות המחקר

תוצאות מבטיחות במחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון היא הפרעה נוירולוגית מתקדמת המאופיינת ברעד, נוקשות וברדיקינזיה, אשר פוגעים בהדרגה בתנועה ובקואורדינציה לאורך הזמן. הטיפול recoveriX עבור מטופלים עם פרקינסון כולל 24 מפגשי טיפול, יחד עם הערכות לפני ואחרי הטיפול. להלן מוצגת דוגמה למטופלת שביצעה את הבדיקות הבאות:

• Timed Up & Go (TUG): מעריך ניידות תפקודית באמצעות מדידת הזמן (בשניות) הנדרש למטופלת לקום מכיסא, ללכת 3 מטרים, להסתובב ולשבת שוב. זמן תקין: 10 שניות.
• 10 Meter Walk Test (10MWT): בדיקה קלינית המשמשת למדידת מהירות ההליכה וביצועי ההליכה למרחק קצר. משמשת בדרך כלל להערכת ניידות תפקודית אצל אנשים עם הפרעות הליכה. זמן תקין: 7 שניות.
• Box and Block Test (BBT): מעריך מיומנות ידנית ויכולות מוטוריות גסות באמצעות מדידת מספר קוביות העץ שהמשתתף יכול להעביר מתא אחד לאחר במסגרת זמן מוגדרת. נפוץ בשיקום למעקב אחר התקדמות והתאמת תוכניות טיפול עבור אנשים עם ליקויים בגפיים העליונות. ערך תקין: 65 קוביות.
• Nine Hole Peg Test (9HPT): בדיקה סטנדרטית למדידת מוטוריקה עדינה על ידי מדידת הזמן הנדרש להכניס תשעה פינים ללוח ולהוציאם אחד אחד. זמן תקין: 24 שניות.

בשתי ההערכות הראשוניות, זמן ה-TUG היה כ-27 שניות. המטופלת הראתה שיפור משמעותי והגיעה בסופו של דבר לכ-13 שניות, דבר המהווה שיפור של 52%.

בבדיקת 10MWT במהירות שנבחרה באופן עצמאי (SSV), הזמן לפני טיפול recoveriX היה כ-13 שניות. המטופלת השתפרה במהירות במהלך הטיפול והגיעה בסיום לכ-7 שניות, דבר המשקף שיפור משמעותי של 44%. באופן דומה, גם תוצאת 10MWT במהירות גבוהה (FV) השתפרה ב-33%.

תוצאות BBT ו-9HPT מצביעות על שיפור הן בתפקוד המוטורי הגס והן בתפקוד המוטורי העדין של ידיה של המטופלת.

לאחר הטיפול ב-recoveriX דיווחה המטופלת כי היא מסוגלת לשחק חצים בדיוק גבוה מאוד וכי השתפרה גם בירי בחץ וקשת. המחקר הקליני עדיין נמשך.
צפו גם בסרטוני לפני ואחרי שלנו, בהם ניתן לראות את השיפורים שהושגו בעזרת recoveriX אצל מטופלים עם שבץ מוחי, טרשת נפוצה ומחלות נוירולוגיות נוספות.

הפניות

Woytowicz, E. J., Rietschel, J. C., Goodman, R. N., Conroy, S. S., Sorkin, J. D., Whitall, J., & McCombe Waller, S. (2017). Determining levels of upper extremity movement impairment by applying a cluster analysis to the Fugl-Meyer assessment of the upper extremity in chronic stroke. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 98(3), 456–462. doi:10.1016/j.apmr.2016.06.023

Page, S. J., Fulk, G. D., & Boyne, P. (2012). Clinically important differences for the upper-extremity Fugl-Meyer Scale in people with minimal to moderate impairment due to chronic stroke. Physical Therapy, 92(6), 791–798. doi:10.2522/ptj.20110009